Le texte Le vocabulaire Les révisions
Nazir
Daf 17a
הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן — בְּיוֹצֵא וְנִכְנָס.
Traduction
Reish Lakish responded: With what are we dealing here in this baraita? With one who left and entered, meaning that after having left the cemetery and purifying himself, he then vowed again to be a nazirite and subsequently reentered the cemetery.
Rachi non traduit
הכא במאי עסקינן ביוצא ונכנס. שיצא והזה בשלישי ובשביעי וטבל והדר אמר הריני נזיר והדר נכנס סופג את הארבעים ולאפוקי מדר' אליעזר דאמר לא בו ביום כו' אבל אי לא הדר ואמר אינו אסור לגלח וכו' שאין נזירות חלה עליו:
Tossefoth non traduit
הכא במאי עסקינן ביוצא ונכנס. ביוצא מן הטומאה והזה ושנה וטבל וקיבל עליו נזירות פעם אחרת ושוב נכנס לטומאה [והא] קמ''ל ההיא ברייתא דאע''ג דלא הדר ואמר הריני נזיר אלא אמר יחול עלי נזירות דהוי נזיר ולקי כדפי' לשם בקונטרס אי נמי י''ל דקמ''ל ברייתא (דמיירי) [דמיד] כשיטהר מוטל עליו לקבל נזירות מיד ועובר בבל תאחר אם אינו נזיר מיד:
אֵיתִיבֵיהּ: אֵין בֵּין טָמֵא שֶׁנָּזַר לְנָזִיר טָהוֹר שֶׁנִּטְמָא, אֶלָּא טָמֵא שֶׁנָּזַר — שְׁבִיעִי שֶׁלּוֹ עוֹלֶה לוֹ לַמִּנְיָן, וְנָזִיר טָהוֹר שֶׁנִּטְמָא — אֵין שְׁבִיעִי שֶׁלּוֹ עוֹלֶה לוֹ לַמִּנְיָן. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ לָא חָיְילָא, אַמַּאי עוֹלֶה לוֹ מִן הַמִּנְיָן?
Traduction
Rabbi Yoḥanan raised another objection to Reish Lakish’s opinion from a different source: The difference between a ritually impure person who took a vow of naziriteship and a ritually pure nazirite who became impure is only the following halakha: If a ritually impure person took a vow of naziriteship, his seventh day of purification counts as part of his tally of his term of naziriteship, since he starts counting his term of naziriteship as soon as he becomes pure. But with regard to a ritually pure nazirite who became impure, his seventh day of purification does not count as part of his tally. Rather, he starts counting his days of naziriteship from the following day, which is the day on which he brings his offerings. And if it enters your mind that a vow of naziriteship stated while ritually impure does not take effect, why does the baraita state that the seventh day counts as part of his tally, indicating that the naziriteship takes effect without a need for him to restate his vow?
Rachi non traduit
טמא שנזר. כגון שהיה עומד בבית הקברות ונזר:
שלו עולה לו למנין. דכיון דטבל והוי טהור מתחיל למנות מבו ביום לפי שאינו מביא קרבן:
ונזיר טהור שנטמא אין שביעי שלו עולה לו מן המנין. אע''פ שטבל והוא טהור עד יום שמיני שמביא בו קרבנותיו כדאמרינן בפ' ג' מינין (לקמן נזיר דף מד:) סדר תגלחת כיצד היה מזה בשלישי ובשביעי ומגלח בשביעי ומביא קרבנותיו בח':
Tossefoth non traduit
אין בין נזיר טמא. שנדר בעודו טמא לנזיר טהור שנטמא אלא דנזיר טמא שביעי עולה לו מן המנין כשהזה ג' ושנה בז' וטבל יום ז' למנין נזירות טהרה לפי שאין צריך להביא קרבן בח' על טומאתו ומיד כשהזה ושנה וטבל ראוי לחול עליו נזירות לאלתר ונהי דבעי הערב שמש ואיך יחול עליו נזירות יש לומר דטבול יום קלישא טומאתיה ולא מעכב מלחול נזירות עליו:
ונזיר טהור שנטמא אין שביעי עולה מן המנין. למנין נזירות טהרתו וצריך להביא חטאת העוף ועולת העוף ואשם בשמיני וכתיב (במדבר ו':
י''א) וקדש ראשו ביום ההוא דבאותו יום מתחיל למנות נזירות טהרה מוקמינן ליה דלא חייל עליה נזירות דטהרה עד יום ח' ואי ס''ד לא חיילא אמאי עולה לו מן המנין כיון דלא הדר קביל עליה נזירות וא''ת [ולישני] דהדר וקיבל כדשני לעיל ביוצא ונכנס ויש לומר דא''כ ה''ל לאיתויי זה בעי למיהדר ולנדור וזה לא בעי למיהדר ולנדור כיון דהאי תנא נחית לפרושי הכא בין זה לזה וה''ה דמצי למיפרך לר' שמעון ב''ל [ליתני] זה שותה ביין ומיטמא דלא לקי וזה לקי כדפירש הקונטרס ונראה לומר דלא קשה דמצי לשנויי דבקלקולא לא מיירי האי דינא אלא דין דנטמא באונס ולרבי יוחנן לא קשה [דליתני] זה מביא קרבן על טומאתו וזה אין מביא קרבן דהיינו הך דקתני אין ז' עולה לו מן המנין משום איתויי קרבן:
אָמַר מָר בַּר רַב אָשֵׁי: מֵיחָל — כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּחָיְילָא, אֶלָּא כִּי פְּלִיגִי לְמִלְקֵי: רַבִּי יוֹחָנָן סָבַר: כֵּיוָן דְּחָיְילָא — לָקֵי. וְרֵישׁ לָקִישׁ סָבַר: לָא לָקֵי, וְחָיְילָא.
Traduction
As a result of this question, the Gemara offers a different interpretation of their dispute. Mar bar Rav Ashi said: The dispute between Rabbi Yoḥanan and Reish Lakish is not as stated above. With regard to the question of the vow of naziriteship taking effect, everyone agrees that it takes effect from the moment of his acceptance of naziriteship, even if he was in the cemetery. Rather, when they disagree it is with regard to being flogged, as follows: Rabbi Yoḥanan holds that since the vow takes effect, he is therefore flogged for becoming impure, and Reish Lakish holds that he is not flogged for becoming impure, but the vow does take effect with regard to the prohibitions of naziriteship.
Rachi non traduit
מיחל דכולי עלמא לא פליגי. דכיון דמשכחת טהרה חיילא ממילא:
אלא כי פליגי למילקי ר''י סבר כיון דחיילא לקי. אפילו אטומאה דמעיקרא דנזר בבית הקברות ור''ל סבר אע''ג דחיילא שהוא צריך לשמור מכל דקדוקי נזירות לא לקי אפילו אטומאה דבסוף אי לא הדר ואמר:
Tossefoth non traduit
הגה''ה מיחל דכ''ע דחייל. ולכשיטהר אין צריך לחזור לידור בנזיר דחייל עליו מנזירות ראשון וניחא השתא דשביעי עולה לו מן המנין ואפילו לא יחזור ויקבל והוא הדין נמי דמודה ר' שמעון בן לקיש (נמי אם שותה יין) דלקי תוך ימי טומאתו אשתיה ואתגלחת וכי פליגי למלקי פירוש אטומאה לחוד אי התרו בו אטומאה ר' יוחנן סבר כיון דחיילא נזירות [לשאר] מילי אשתיית יין ואתגלחת [חיילא] נמי אטומאה אם התרו בו לצאת ולא יצא דרחמנא לא מעטיה אלא מקרבן לחודיה לקמן ולא ממלקות דטומאה ור''ש בן לקיש סבר אע''ג דחיילא לשאר מילי ליין ולתגלחת לא לקי אטומאה דכיון דמיעטיה רחמנא מקרבן טומאה מיעטיה מכל דין טומאה אף ממלקות:
אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרֵישׁ לָקִישׁ: מִי שֶׁנָּזַר וְהוּא בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, אֲפִילּוּ הָיָה שָׁם שְׁלֹשִׁים יוֹם — אֵין עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן, וְאֵינוֹ מֵבִיא קָרְבַּן טוּמְאָה. קָרְבַּן טוּמְאָה הוּא דְּלָא מַיְיתֵי, הָא מִילְקֵי, לָקֵי עֲלֵיהּ!
Traduction
According to this version of the dispute as well, Rabbi Yoḥanan raised an objection to Reish Lakish from the mishna, which states: One who took a vow of naziriteship while in a cemetery, even if he was there for a full thirty days without leaving, those days he spent in the cemetery do not count as part of his tally, since his naziriteship has not yet gone into effect. And he therefore does not bring the offerings of impurity, despite having been in a cemetery. Rabbi Yoḥanan infers from this: It is the offerings of impurity that he does not bring, but he is flogged for contracting impurity, which is not in accordance with the opinion of Reish Lakish.
Tossefoth non traduit
קרבן טומאה הוא דלא מייתי הא מילקי לקי. אטומאה לאלתר אפילו תוך שבעה שמבקש לטהר לענין ליטהר עצמו ולעשות נזירות דטהרה דאי [לא] לקי הוה ליה למיתני במתני' ואינו לוקה:
בְּדִין הוּא דְּלִיתְנֵי ''אֵינוֹ לוֹקֶה'', אֶלָּא מִשּׁוּם דְּקָא בָּעֵי לְמִיתְנֵא סֵיפָא ''יָצָא וְנִכְנַס — עוֹלֶה לוֹ מִן הַמִּנְיָן, וּמֵבִיא קָרְבַּן טוּמְאָה'', תְּנָא רֵישָׁא ''אֵינוֹ מֵבִיא קָרְבַּן טוּמְאָה''.
Traduction
The Gemara answers: This inference is not correct, as by right the mishna should teach: He is not flogged, but due to the fact that the tanna wants to teach the latter clause of the mishna, which states: If he left the cemetery and entered it again, those days do count as part of his tally, meaning the naziriteship takes effect, and he does bring the offerings of impurity for reentering the cemetery, the tanna therefore taught a similar phrasing in the first clause of the mishna: He does not bring the offerings of impurity, so this should not be seen as an indication that he is not flogged.
Tossefoth non traduit
משום דקתני סיפא כו' ומביא קרבן טומאה. דהתם לא שייך למיתני דלוקה אטומאה דתני מביא קרבן טומאה לכך לא תנא לעיל ואינו לוקה אטומאה (וזה אינו לוקה):
תָּא שְׁמַע: אֵין בֵּין טָמֵא שֶׁנָּזַר לְנָזִיר טָהוֹר שֶׁנִּטְמָא, אֶלָּא שֶׁטָּמֵא שֶׁנָּזַר — שְׁבִיעִי שֶׁלּוֹ עוֹלֶה לוֹ מִן הַמִּנְיָן, וְנָזִיר טָהוֹר שֶׁנִּטְמָא — אֵין שְׁבִיעִי שֶׁלּוֹ עוֹלֶה לוֹ מִן הַמִּנְיָן. הָא לְמַלְקוּת — זֶה וָזֶה שָׁוִין! אֲמַר לֵיהּ: לָא, לְתִגְלַחַת זֶה וָזֶה שָׁוִין.
Traduction
The Gemara suggests another proof in support of Rabbi Yoḥanan’s opinion. Come and hear a proof from another baraita: The difference between an impure person who took a vow of naziriteship and a pure nazirite who became impure is only the following halakha: That in the case of an impure person who took a vow of naziriteship, his seventh day of purification counts as part of his tally of the term of naziriteship. But in the case of a pure nazirite who became impure, his seventh day of purification does not count as part of his tally. The Gemara infers: But with regard to flogging, this nazirite and that nazirite are equal. Reish Lakish said to Rabbi Yoḥanan: This is not a correct inference; rather, it is with regard to shaving on the seventh day of purification that this nazirite and that nazirite are equal, since even a ritually impure person who took a vow of naziriteship must shave on that day.
Rachi non traduit
הא למלקות זה וזה שוין. ששניהם לוקין על הטומאה ולדקדוקי נזירות:
אימא לתגלחת זה וזה שוין. ששניהם מגלחין ביום שביעי שלהן:
Tossefoth non traduit
הא למלקות זה וזה שוין. מדלא תני זה לוקה וזה אינו לוקה אטומאה:
לא הא לתגלחת זה וזה שוין. י''מ דלקי אתגלחת [ולא נהירא דלימא] לתגלחת ויין זה וזה שוין כיון דבאיסור תגלחת קמיירי לכן נראה לי הא לתגלחת פירוש למצות תגלחת לענין שמגלח בשביעי לטהרתו אע''ג דלקמן בעיא היא ואיפשיטא דנזיר טמא דמעיקרא אינו מגלח בשביעי לטהרתו אפ''ה לא קפיד לשנויי הכי [דבלא''ה] איתותב רבי שמעון בן לקיש בסוף:
אֲבָל לְעִנְיַן מַלְקוֹת מַאי — זֶה לוֹקֶה וְזֶה אֵינוֹ לוֹקֶה? לִיתְנְיֵיהּ! בְּתַקַּנְתֵּיהּ קָא מַיְירֵי, בְּקִלְקוּלֵיהּ לָא קָא מַיְירֵי.
Traduction
The Gemara asks: But in that case, according to Reish Lakish, what is the halakha with regard to flogging? This nazirite is flogged, and that nazirite, who was ritually impure when he vowed, is not flogged? If so, let him teach this difference as well; why does the baraita state that there is only one difference between them? The Gemara answers: This baraita is speaking of his remedy; it is not speaking of a matter that is detrimental to him. Consequently the baraita does not discuss a nazirite’s punishments and discusses only the means by which he can resume his observance of naziriteship.
Rachi non traduit
ליתנייה. אין בין טמא שנזר כו' אלא שטמא שנזר שביעי שלו עולה לו מן המנין ואינו לוקה וטהור שנזר אין ז' שלו עולה לו מן המנין ולוקה:
בתקנתיה קמיירי. אימת מתחילין למנות זה משביעי וזה משמיני אבל קלקוליה דלוקה לא קמיירי ואמר לן רבי דהכי נמי מצי למיתני אלא טמא שנזר אין מגלח תגלחת טומאה ונזיר טהור שנטמא מגלח בז' וטמא שנזר אין מגלח בשביעי אלא תנא שביעי שלו וכל מילי כדמפרש לקמן:
Tossefoth non traduit
בתקנתא קמיירי. מתי יתחיל מנין לנזירותו והוא נטמא בשוגג בקלקולא לא קמיירי שמקלקל עצמו במזיד דהיינו קלקול גופיה דגם לר''ל אסור לטמאות אפילו בתוך [שבעה] דאם לא כן ליתני זה מותר לטמאות וזה אסור לטמאות דהא לאו קלקולא הוא:
תָּא שְׁמַע: מִי שֶׁהָיָה טָמֵא וְנָזַר — אָסוּר לְגַלֵּחַ וְלִשְׁתּוֹת יַיִן, וְאִם גִּילַּח וְשָׁתָה יַיִן וְנִטְמָא לְמֵתִים — הֲרֵי זֶה סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים! תְּיוּבְתָּא.
Traduction
The Gemara further suggests: Come and hear a proof from that which is taught in a baraita (Tosefta 2:14): One who was ritually impure and took a vow of naziriteship must still observe the halakhot of a nazirite. He is prohibited from shaving and from drinking wine. And if he shaved, or if he drank wine, or if he became ritually impure from a corpse, he incurs the forty lashes administered to one who actively transgresses a negative Torah prohibition. The Gemara concludes: This is a conclusive refutation of the opinion of Reish Lakish, as explained by Mar bar Rav Ashi.
Rachi non traduit
ת''ש מי שהיה טמא ונזר אסור לגלח ולוקה. וש''מ דכיון דחיילא עליה נזירות דהוי אסור לגלח לוקה ותיובתא דר''ל וביוצא ובנכנס לא מצי לתרץ ליה כדלעיל דהא אוקימנא דמודי ר''ל דחיילא וקאי ליה באיסורא אבל מילקי לא לקי ואילו הכא משמע דכיון שאסור לוקה אע''ג דלא הדר ואמר:
Tossefoth non traduit
הגה''ה מי שהיה טמא ונדר. היינו בנזר והוא בבה''ק ואם גילח ושתה יין ונטמא למתים סופג הארבעים ומשמע דאף תוך ז' לוקה ואם תאמר ולישני ליה ביוצא ונכנס ושנה וטבל כדשני לעיל אהך גופא י''ל דמשמע ליה טומאה דומיא דגלוח ושתיית יין דחייל עליה בימי טומאה כדמסיק ליה מיחל דכ''ע חיילא דומיא דהכי מלקות דטומאה אפילו לא נטהר חייל עליה בימי טומאתו לכך איתותב אבל בלשון ראשון הוה משוי להו כולהו ר' שמעון ב''ל גילוח ושתיית יין לטומאה לכך הוה שייך לשנויי לעיל ביוצא ונכנס:
בָּעֵי רָבָא: נָזִיר וְהוּא בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, מַהוּ? בָּעֵי שְׁהִיָּיה לְמַלְקוּת, אוֹ לָא?
Traduction
§ After concluding that one who takes a vow of naziriteship while in a cemetery is liable to receive lashes, Rava asks: What is the halakha if one took a vow to be a nazirite while standing in a cemetery: Is it necessary that his exit from the cemetery be delayed for a specific period of time for him to become liable to receive lashes, just as one who becomes ritually impure while in the Temple receives lashes only if he remains there for a specific period of time, or is it not necessary?
Rachi non traduit
בעי רבא. הואיל דאמר ר' יוחנן דלוקה ותנן במתניתין כוותיה:
בעי שהייה למלקות. דלא לילקי עד דלישהי ביה כדי שיעור השתחויה כדמפרש במס' שבועות בפרק ידיעות הטומאה (שבועות דף יז.):
Tossefoth non traduit
בעי שהייה למלקות. כי היכי דבעינן שהייה בפ''ב דשבועות (דף יז.) גבי מקדש [או לא]:
הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דְּאָמְרִי לֵיהּ ''לָא תִּינְזוֹר'', לְמָה לִי שְׁהִיָּיה? נָזִיר מַאי טַעְמָא לָא בָּעֵי שְׁהִיָּיה — דְּקָא מַתְרִי בֵּיהּ. הָכָא נָמֵי קָא מַתְרִי בֵּיהּ!
Traduction
The Gemara clarifies: What are the circumstances in which this question is relevant? If we say that they said to him in warning: Do not take a vow of naziriteship in the cemetery, and he ignored their warning and took a vow of naziriteship, why do I need him to delay his exit? What is the reason that one who was already a nazirite when he entered a cemetery does not need to delay his exit in order to be liable to receive lashes? Because they warn him not to enter, and if he enters he has transgressed a prohibition and is flogged. Here too, they warn him not to take the vow, and he should therefore be liable to receive lashes if he does take the vow.
Rachi non traduit
נזיר. טהור הנכנס בבית הקברות מ''ט לא בעי שהייה דקא מתרו ביה אל תכנס לבית הקברות הכא נמי מתרו ביה לא תינזור ושהייה למה לי:
Tossefoth non traduit
אילימא דאמרי ליה לא תנזור. והוא עומד בבית הקברות למה לי שהייה פשיטא דלקי בלא שהייה דנזיר טהור מאי טעמא דלא בעי שהייה ולא משכחת ליה [כלל] דבעי שהייה משום דקמתרין ביה שלא יטמא והוא נזיר טהור הכא נמי מתרין ביה שלא ידור בו בנזיר והוא עובר לקי כמו היכא דהוה טהור ומתרין ביה שלא יטמא ולאו האי כלאו שאין בו מעשה במה שמקבל נזירות דלאו שיש בו מעשה הוא במה שאינו יוצא משם כשנודר בנזיר:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source